10 מאכלים אנגלים שחייבים לנסות בלונדון

1. פיש אנד צ'יפס, כנראה המאכל הכי מפורסם בבריטניה. נהוג לאכול בעיירות חוף, אבל גם בלונדון ניתן למצא
חנויות המתמחות. חלקן ימכרו עוד מזון מהיר מלבד הדגים כמו אוכל סיני או הודי. בד"כ הדג הוא בקלה (קוד באנגלית), אבל יש מקומות שאפשר לנסות סוגי דגים שונים. מתאים למי שכבר ניסה את הקוד, ורוצה משהו חדש.
האנגלים נוהגים לתבל בחומץ את הצ'יפס והדג.
מסעדת Golden Hind בכתובת 73 Marylebone Lane W1 תספק את מבוקשכם.

2. תה של אחה"צ, ולא תה של 4. בלונדון אין הרבה בתי תה, ובד"כ מי שמחפש סוג זה של בילוי מומלץ באחד ממלונות הגדולים כמו הריץ', הבעיה עם הריץ' שצריך להזמין מקום הרבה זמן מראש, אבל תמיד אפשר לבדוק אם יש ביטולים. עוד מלון הוא הלנדסבורו הנמצא ביציאה מתחנת הייד פארק קורנר. עוד אופציה טובה היא בית הכלבו היוקרתי פורטמן אנד מייסון ליד תחנת גרין פארק. מה כלול? בבתי מלון תמורת 25-30 פאונד תקבלו מיני ארוחה, ומלבד התה תקבלו מיני מאפים, עוגות וסנדביצ'ים.

3. פירה ונקניקיות - על מצע של פירה תקבלו נקניקיות. מאכל פופלארי בפאבים, ובמסעדות שמגישות פירה ונקניקיות. בלונדון אפשר לנסות את S&M שהן ראשי תיבות של סוסג' אנד מאש. לרשת מספר סניפים ברחבי העיר.

4. בירה - המקום המסורתי לשתות בירה הוא בפאב. בלונדון כמה אלפי פאבים מסוגים שונים. בניגוד לנהוג בישראל באנגליה ניגשים לבאר וקונים משקאות, בחלק מהפאבים ניתן לאכול, בד"כ רק בשעות מסוימות. יש מספר סוגי בירות שההבדלים הם החומר מהן הבירה מיוצרת, תהליך היצור ואלו קובעים את צבע הבירה. המונחים אייל, לאגר, ביטר וכו' הם סוגי בירות שונים. ברחבי העיר נערכים בעיקר בתקופת הקיץ פסטיבלי בירה בהם ניתן לטעום בירות שונות ומשונות מרחבי הממלכה.

5. קארי או הכינוי של האנגלים לארוחה הודית. הטיקה מאסלה הפכה לאחת המנות הלאומיות באנגליה, וטעמי הקארי האנגלי הותאמו לחיך האנגלי הממוצע, שהוא פחות חריף מאשר מקבילו ההודי. ניתן למצא מסעדה הודית כמעט בכל פינה בלונדון. השאלה היא איך למצא מקום טוב? בריק ליין Brick lane במזרח לונדון הוא רחוב שלאורכו פזורות עשרות מסעדות הודיות, שאחד מהעובדים עומד בפתח המסעדה ומציע את מרכולתו בד"כ בשכנוע בהנחות. כדאי לעבור בין המסעדות, ולראות מי מלאה יחסית דבר שלעתים קשה, בגלל כח שכנוע טוב של בעל המסעדה, ולאו דווקא בגלל שהמסעדה טובה. לרגישים לצ'ילי מה שהופך את המנה לחריפה מומלץ לבקש מנה מיילד mild או להגיד נוט ספייסי not spicy. רוב המסעדות ההודיות היותר טובות הן מחוץ לאזורים התיירותים, בשכונות כמו Southall, Wembley, Tooting ניתן למצא באזור התחנה מספר מסעדות הודיות מצויינות שרובן מאוכלסות בהודים, ולא באנגלים.

6. פאי, באחד מטיולי באי הגעתי לפאב בו הוגש שפרד (רועים) פאי כמנה עיקרית, ופאי תפוחים כמנה אחרונה. הפאי מגיע במילוים שונים. את הפאי הטוב ביותר באי הבריטי אכלתי דווקא בסקוטלנד, אבל גם בלונדון אפשר למצא פאים לא רעים. רשת Square pie מגישה פאי טעים.

7. ארוחת בוקר מסורתית מורכבת מחביתת עין, בייקון, נקניקיה ועגבניה מבושלת. מסעדת Smiths of   Smithfield. שוכנת מול שוק Smithfield שוק הבשר של לונדון, ובא ניתן למצא את אחת מארוחות הבוקר הטובות ביותר בעיר, שמורכבת מבשר חופשי ואורגני. ניתן למצא גם מנות צמחוניות.

8. פודינג, ככה נקראים הקינוחים האנגלים (מחליף את המילה dessert). הקינוחים האנגלים כבדים, מוגשים חמים ולצידם גלידת וניל או שמנת מוקצפת. הקינוח המעניין ביותר הוא הספוטד דיק (זין מנוקד). ברוב הפאבים מוגשים קינוחים, וכדאי להגיע לגסטרו פאב (כינוי לפאב שמתמחה באוכל טוב) כדי לטעום את הקינוחים.

9. סנדיי רוסט (צלי ליום ראשון), ניתן לקבל בכל פאב שמגיש אוכל ביום ראשון, ולעתים גם בימים אחרים. הצלי הוא צלי בקר, ולצידו מוגשים תפוחי אדמה אפויים ויורשייר פודינג שהוא מין מאפה, ומלמעלה מוזגים רוטב צלי.

10. לסיכום הפוסט על האוכל. מסעדת Porters בקובנט גרדן היא מסעדה אנגלית בה תוכלו לאכול ארוחת ערב אנגלית מסורתית.

10 הפארקים הפחות מוכרים בלונדון ששווה לבקר בהם

מפת A-Z - לכל מי שמתכוון לממש את אחד מההמלצות בפוסט זה מומלץ לקנות מפה. המפה הטובה ביותר של לונדון היא ה-A-Z יש כמה סוגים. הפשוטים יותר מכילים רק את מרכז לונדון, והעבים יותר את כל העיר. הכוונה ב-A-Z שאפשר למצא את רשימת כל הרחובות באינדקס. את מפות ה-A-Z ניתן למצא בכמעט כל חנות ספרים ופיצוציות או בשמה האנגלי ניוז אייג'נט - newsagent.

רוב הפארקים הגדולים בלונדון שימשו בזמנו כמקומות לציד עבור בית המלוכה, ועד היום אפשר למצא בחלק מהפארקים צבאים מסתובבים להם בחופשיות.

1. הפארק הגדול בלונדון, ובעיני היפה שביניהם הוא פארק ריצ'מונד. מומלץ לקחת את הרכבת הרגילה מתחנת Waterloo לתחנת Richmond. ריצ'מונד אחד מהשכונות היוקרתיות של לונדון, שוכנת על הגדה הדרומית של נהר התמזה, וברחוב הראשי יש חנויות כיאה לשכונת יוקרה, ומסעדות ופאבים למכביר. כדי להגיע לפארק יש לעלות את גבעת (היל) ריצ'מונד, ובדרך יש תצפית מרהיבה על עמק התמזה.
האטרקציות בפארק הם הצבאים המסתובבים בחופשיות בפארק, אגמים ponds קטנים בשם Pen. אגמים אלו רוקנו במהלך מלחמת העולם השנייה כדי שלא יהיו סימן היכר למטוסי הנאצים. מתל הנרי ה-8 אפשר לראות מבעד לטלסקופ את קטדרלת סנט פול, ואת מבצר וינזור. תצפית זו וזו מפארק המפסטד מוגנות, וכשמוגשת בקשה לבניית בניין חדש בעיר בודקים שהדבר לא יחסום את המראות הנשקפים מהתצפיות.
בפארק יש אפשרויות רבות לרכיבת כביש ושטח על אופניים. ניתן לשכור אופניים ליד שער Roehampton

2. המפסטד הית - 10 דקות הליכה מתחנת הרכבת התחתית של Hampstead (יש עוד תחנות אם מחליטים לסיים בחלק אחר של הפארק). הפארק צמוד לכמה מהשכונות היותר יקרות של לונדון. האטרקציות המרכזיות בפארק הן גבעה ממנה יש תצפית מרהיבה על לונדון. בית אחוזה עתיק, שמשמש כיום כגלריה עם אוסף מרשים של תמונות בשם בית קנווד, ובריכות רחצה אחת לרחצה משותפת, ואחת משמשמת לנשים בלבד.

3. פארק בטרסי Battersea Park - שוכן על גדתו הדרומית של נהר התמזה מול שכונת צ'לסי. אין תחנת רכבת תחתית קרובה (למרות שאפשר להגיע קרוב לפארק ברכבת רגילה), אבל המלצה שלי היא להגיע לתחנת Sloane square ומשם לקחת אוטובוס בקו 137, נסיעה קצרה של כ-10 דקות. האטרקציות בפארק הן הפגודה היפנית, גן החיות שמותאם בעיקר לביקור עם ילדים, יריד אומנות שמתקיים פעם בכמה זמן בשם Affordable Art Fair אמור להיות במחיר שמתאים לתקציב של אנשים רגילים, ויש סיכוי טוב שאמנים המציגים יום אחד יהיו מפורסמים. בתחילת נובמבר יש את תצוגת הזיקוקין המפורסמת ביותר בלונדון - ליל גאי פוקס.

4. גני צמחי המרפא צ'לסי Chelsea Physic Garden - בגן זה (הכניסה בתשלום) תמצאו אוסף מרשים של צמחי מרפא. הגן נמצא במרחק הליכה מתחנת Sloane square הגן לא פתוח בכל ימות השנה, לכן מומלץ לבדוק באתר את זמני הפתיחה.

5. בתי קברות - לא מה שחשבתם. בתי קברות באנגליה הן בד"כ בתוך גן לאלה שלא נמצאים בגינת הכנסיה. ראוי לציין שניים מהם בלונדון. הראשון הוא ברומפטון שנכלל כאחד מהפארקים המלכותיים. התחנה הקרובה היא West Brompton ברגע שתצאו מהתחנה פנו ימינה, ואחרי כ-100 מטר הכניסה לבית הקברות. בית הקברות של היגייט Highgate
התחנה הקרובה ביותר היא Archway ומשם תצטרכו לבקש הכוונה. בבית קברות זה קבורים מפורסמים כקארל מרקס

6. לא בדיוק פארק, מידל טמפל, אינר טמפל, לינקולן אין - אלו חצרות של בניינים המשמשים כמשרדים לעורכין דין. חצרות אלו שייכות , והן היחידות בבריטניה המורשות לכנות את העורכי דין כ-Barristers
את שני המקומות מקיפה חומה גבוהה, ומעטים המורשים להכנס עם רכב, דבר המקנה למקום תחושה של ימי הביניים. הגינות חלקן פתוחות לקהל הרחב הן מקום מצויין לברוח מההמולה של לונדון, ומתאימות במיוחד לאכילת צהריים. תוכלו לראות במיוחד ביום יפה את העובדים בסביבה יושבים על ספסלים ואוכלים סנדביץ'. בטמפל יש כנסיה הפתוחה לקהל, והיא מוזכרת בספר צופן דוינצ'י. התחנה הקרובה ביותר לטמפל היא תחנה בשם טמפל, וללינקולן אין הולבורן.

7. פטני קומון והתמזה - מי שחשב שלונדון הוא גושי בטון טועה, ומרחק קצר מהמרכז ישנה אווירה כמעט כפרית. כדאי להגיע לתחנה בשם Putney bridge לחצות את הגשר על התמזה לכיוון דרום, ואז מיד לפנות מערבה, ולצעוד בשביל לאורך התיימז. אפשר להמשיך לאורך הנהר, ובסופו של דבר מגיעים על לגני קיו, ריצ'מונד ואף להמפטון קורט או להכנס לשבילים שמובילים לקומון, שהוא שטח פתוח לכל אחד, וזהו מין חורשה (יותר יער קטן) במרכז לונדון.

8. תערוכות פרחים - האנגלים משוגעים על גינות, ואם תדברו עם מקומי סיכוי גבוה שהוא או היא בעליהם הגאה של גינה. לרובם זה גינה בבית הפרטי, למרות שבלונדון יש משהו שנקרה allotment, ובו אנשים מקבלים חלקת אדמה קטנה. לאותם חובבי גינות מתקיימות כל שנה מספר תערוכות פרחים, שהמפורסמת שבהן היא זו שבצ'לסי. חובה לקנות כרטיסים כמה חודשים מראש. בתערוכה פרחים במיני צבעים וגדלים, וגם אוסף עצום לגנן. עוד תערוכה מפורסמת היא זו שבהמפטון קורט. שתי התערוכות מתקיימות מדי שנה בחודשי האביב, ועורכות כשבוע.

9. ניתן לבקר גינות של אנשים פרטים, איך? ובכן יש אגודה בשם ngs, שחבריה פותחים את הגינות שלהם לביקור. הכניסה היא בתשלום נמוך, מספר הגנים שבדקתי גובים 2.50 פאונד. באתר של ngs ניתן למצא את הגנים שתוכלו לבקר לפי תאריך ומיקום הגן. בחיפוש תחת county (מחוז) ביחרו לונדון.

10. פארק הולנד, שוכן ליד תחנה באותו שם. אחד הפארקים היותר יפים בלונדון. כולל גינות קטנות. היפות לטעמי הן גן הוורדים, והגן היפני.

10 טיפים למטייל המתחיל בעיר

אחרי כמעט 7 שנים בלונדון החלטתי לרכז את שאני יודע על העיר לטובת חברים ומכרים ששואלים אותי לקראת ביקורם בעיר. החלטתי לפתוח ברשימת המלצות, שכוללת את הבעיות
המרכזיות של המטייל לעיר, ושחוזרות על עצמן.

1. הגעה משדה התעופה - לונדון התברכה בשדות תעופה, ויש לעיר 5 שדות תעופה עיקרים שיש לכם סיכוי לנחות
בהם. רוב הסיכוים שתנחתו בהיטרו. היתרון שהוא הקרוב ביותר לעיר לטיסות ישירות מישראל, וגם הזול ביותר להגיע למרכז העיר באמצעות הרכבת התחתית. אם תשהו קרוב לתחנת הרכבת פדינגטון שזה כולל את אזור בייז ווטר, רחוב אוקספורד ונוטינג היל. אפשר לקחת את הרכבת המהירה היטרו אקספרס שב-15 דקות מגיעה לתחנת פדינגטון, רק שמחיר הנסיעה כ-15 פאונד. אם תקנו את השבועון טיים אוט (ראו טיפ) לפעמים יש שוברי הנחה להיטרו אקספרס אם תרצו לקצר את הדרך חזרה.

2. ניתן לחסוך הרבה כסף בלונדון ע"י קנית כרטיסים מראש לתחבורה ציבורית, הצגות ומוזיאונים באינטרנט. לפעמים זה ע"י קודים שיש להכניס בשלב הקנייה או ע"י הדפסת קופונים. אתרים טובים לבדיקת מבצעים הם www.daysoutguide.co.uk - באתר זה אתם מדפיסים קופונים ובשילוב עם כרטיס רכבת מקבלים שני כרטיסים במחיר אחד. צריך לשים לב שרק כרטיסי רכבת רגילה מתקבלים, אבל אפשר לקנות כרטיס Travelcard שכולל את כל אמצעי התחבורה בלונדון בכל תחנת רכבת. הדבר מוסבר תחת FAQ באתר.

3. חלק נכבד מהמוזיאונים פתוח לפחות פעם בשבוע מאוחר (9 בערב). שעת סגירה רגילה לרוב המוזיאונים היא 6 בערב. באתר של כל מוזיאון שתרצו לבקר אמור להיות מצוין שעות הפתיחה. תופעה זו מתרחבת ובאתר www.firstthursdays.co.uk תוכלו למצא מבחר גלריות ומוזיאונים במזרח לונדון שפתוחים את שעריהם עד לשעה 9 בערב כל יום חמישי הראשון בחודש.

4. לונדון מלאה במופעים, פסטיבלים המאורגנים בכל רחבי העיר. רשימה של דברים שאפשר לעשות בלונדון בחינם אפשר למצא באתר www.londonisfree.com

5. מומלץ לקנות את השבועון Timeout, כל יום רביעי מתפרסמת גליון חדש שמחירו £2.95. ניתן גם להשתמש באתר, אבל היתרון בעיתון המודפס שהוא מרכז לכם את כל המידע, שאחרת תתצטרכו להדפיס עשרות עמודים.

6. מחיר כרטיס שבועי לאזורים 1-2 ברכבת התחתית (זה מה שרובכם תצטרכו, ולא אי אפשר לקנות רק לאזור 1) הוא כמחיר של 4.5 ימים של שימוש יומי בכרטיס רק בשעות השפל (שעות העומס לכרטיס יומי הן מ-4:30-9:30). למטיילים 4 ימים ופחות כדאי לטעון כרטיס אויסטר. היתרון שתשלמו כמה שהשתמשתם וברגע שתעברו את ההגבלה היומית, שהיא מחיר של כרטיס יומי פחות חצי פאונד יפסיקו להוריד לכם כסף מהכרטיס. החסרון היחידי של כרטיס האויסטר בשיטה זו היא שאי אפשר להשתמש בו ברוב הרכבות הרגילות בינתיים. מי ששוכן במלון באזור 1, אפשר להתנייד באוטובוסים (זול יותר מהשימוש ברכבות). החסרון שקצת יותר קשה להתמצא מכיוון שיש הרבה יותר קווי אוטובוס, ולפעמים אוטובוס יכול להיות איטי במיוחד אם רוצים לחצות את העיר בשעות היום.

7. אם תחטט בתיק של אנגלי ממוצע תמיד תהיה שם מטריה. אני שהגעתי מישראל עדיין לא התרגלתי שגם אם השמש זורחת בבוקר שעתיים אחרי יכול להיות מבול שוטף. בערך חצי מהימים בחודש יורדים גשמים, אבל בממוצע כמות המשקעים לא גבוהה בהרבה מת"א, ולכן רוב הזמן מטפטף ולא ממש יורד גשם חזק. זה בניגוד למשל לאזורים אחרים באנגליה שכמות המשקעים הממוצעת גבוהה בהרבה. את זה למדתי בעת שהייתי רוכב על אופניים, וארגון רוכבי האופניים הלונדוני מציין את זה כעובדה, וניתן לעמת את זה, ולקבל עוד פרטים על מזג האוויר בלונדון בקישור זה.

8. בלונדון ישנן שתי סוגי מוניות. אחד זו המונית השחורה הידועה, שאותה אפשר לעצור ברחוב, ומחיריה בשמיים. ויש את המיני קאב mini cab - שאותן צריך להזמין דרך הטלפון, ומחיריהן חצי ממחיר מונית שחורה.

9. הדרך הקלה להתמצא היא שימוש במיקוד או בשמו האנגלי postcode לכל בית ועסק יש מיקוד, וזו הדרך הקלה לחפש בעזרת שירות המפות מקוון (גוגל מפות למשל) את המקום, בגוגל אפילו יתנו לכם מסלול הליכה, ולא רק נהיגה.

10. מכיוון שהרשומה הראשונה נכתבת בקיץ. חובה להזכיר את הפארקים. לונדון משופעת בפארקים וגנים. האנגלים ידועים בחיבתם לגינון, ועל כך יעידו המספר הרב של תוכניות הגינון בטלויזיה הבריטית. אפשר להזכיר כאן מלבד הייד פארק, שהוא כנראה הפארק הידוע ביותר בלונדון את המפסטד הית בשכונת המפסטד, שממנו ניתן להשקיף על לונדון מפרלמנט היל. פארק ריצ'מונד הגדול בפארקי לונדון, ששימש את מלכי אנגליה כמקום ציד, ועד היום מסתובבים בו צבאים, ויש גם תצפית על כנסית סנט פול.